לדלג לתוכן

אלבר קלוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלבר קלוד
Albert Claude
לידה 24 באוגוסט 1898
Neufchâteau, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במאי 1983 (בגיל 84)
בריסל, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לייז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Julia Gilder עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלבר קלודצרפתית: Albert Claude;‏ 24 באוגוסט 189922 במאי 1983) היה דוקטור לרפואה וחוקר תאים בלגי-אמריקאי. קלוד זכה בשנת 1974 ביחד עם כריסטיאן דה דוב וג'ורג'ה אמיל פאלאדה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילוייהם המתייחסים לתפקיד ולמבנה הארגוני של המרכיבים בתא בעזרת פיתוח השיטות העיקריות של הפרדה וניתוח מרכיבים של תאים חיים[1][2].

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבר קלוד נולד בלונגלייה שבבלגיה. הוא היה הילד הצעיר לאביו פלורנטין ז'וסף קלוד ולאימו מרי-גלדיס ואטריקואן[1]. כשהיה בן 7 אמו נפטרה מסרטן השד והמשפחה שהייתה בקשיים כלכליים עברה לעיר אטוס (Athus), עיר משגשגת בייצור פלדה. כשהיה בן 12, קלוד עזב את בית הספר והלך לעבוד במפעל פלדה, דבר שהיה נפוץ באותה התקופה[3]. שנה לאחר מכן, התבקש ללכת לעזור לדודו אשר סבל מדימום מוחי. הרופא שבא לבקר לעיתים קרובות הרשים את קלוד הצעיר בידע הרחב שלו והטביע בקלוד את חלומו להיות רופא[4].

ב-1916, בזמן מלחמת העולם הראשונה, שירת במודיעין הבריטי ובמהלך שירותו נאסר ועונה במחנות הגרמנים. לאחר ששוחרר קיבל את מדליית בעלות הברית[3].

אף על פי שלא היה בעל תעודת סיום בית ספר תיכון, ב-1922 התקבל לאוניברסיטת לייז' (Liege) במסלול מיוחד ליוצאי צבא. כשש שנים לאחר מכן, סיים קלוד את התואר הרפואי שלו והדיסרטציה שכתב זיכתה אותו במלגה מהממשלה במכון לסרטן בברלין[4] וכך את החורף שבין 1928–1929 עבד במעבדה של פרופסור אלברט פישר בחקר תרביות של רקמות. בקיץ של 1929 הצטרף לאוניברסיטת רוקפלר ונשאר בקשר עם המוסד בכל המשך חייו[2].

קלוד התחתן והתגרש מג'וליה גילדר והם הולידו ילדה בשם פיליפה, שבמשך השנים הפכה לחוקרת מוח[5].

עבודתו המדעית והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עבודתו של קלוד היו שתי אפשרויות ללקיחת דגימה מתאים: הראשונה, לכתוש את התאים והשנייה להשתמש במיקרוטום, מכשיר לחיתוך רקמות. אמנם בשתי השיטות הללו לא ניתן להפיק תמונה מלאה של הסידור התוך-תאי ברזולוציה של מיקרוסקופ אלקטרונים[6]. לכן הניחו כי פנים התא הוא מסה כאוטית של חומר ולא הייתה תמונה ברורה של פנים התא, היה כמעט בלתי אפשרי לעסוק בחקר התאים,

the cell was as distant from us as the stars and galaxies

אלבר קלוד

קלוד אשר הבין את חשיבות הפענוח פנים התא, בנה מכשיר שבעזרת צנטריפוגה (centrifugation) הצליח לשבור ולטוות תאים נגועים כדי לבודד את הגורמים שלהם. בעזרת שיטה זאת גילה את המבנה התוך תאי ואת תפקידי האברונים שבו. על גילויים אלה זכה קלוד ב-1974 בפרס נובל לרפואה או פיזיולוגיה ביחד עם שותפיו כריסטיאן דה דוב וג'ורג'ה אמיל פאלאדה. בין השנים 1949 עד 1970 עבד כמנהל במרכז הרפואי ולמחקר אונקולוגי על שם ז'ול בורדה בבריסל. שנתיים לאחר שסיים תפקיד זה התמנה למנהל של המעבדה לחקר ביולוגיה תאית ואונקולוגיה באוניברסיטה הקתולית בלונדון[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלבר קלוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Albert Claude, NNDB, ‏2014
  2. ^ 1 2 Albert Claude - Facts, nobel prize.org, ‏23.10.2015
  3. ^ 1 2 Albert Claude, ‏אוקטובר, 2011
  4. ^ 1 2 3 Kendall F. Haven,Donna Lynn Clark, 100 Most Popular Scientists for Young Adults: Biographical Sketches and Professional Paths, Libraries Unlimited, Inc/, 1999
  5. ^ Claude, Albert, encyclopedia.com, ‏2008
  6. ^ [http://jcb.rupress.org/content/50/1/5d.full.pdf ALBERT CLAUDE AND THE BEGINNISTGS OF BIOLOGICAL ELECTRON MICROSCOPY], http://jcb.rupress.org/, ‏1.7.1971